<h1>סמ"ג לאוין סימן קכ"ב</h1>
<h2>דף סח.</h2>
חלל ודאי שאינו מספק גרושה הרי הוא כזר ונושא גרושה ומטמא למתים שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן אף על פי שהן בני אהרן עד שיהיו בכהונתם (ע"פ רמב"ם איסו"ב פי"ט הל' י'). כהן זכר הוא שאסור לישא חללה וזונה ולפיכך אסור בגיורת ומשוחררת (לשון רמב"ם שם הל' י"א) ובנבעלה לחייבי כריתות וגם בנבעלה לחייבי לאוין אף ע"פ שאינה זונה הואיל ותפסי בהו קידושין מוכיח בפרק אלמנה (יבמות ס"ח—ס"ט) שאסורה לכהן מזה המקרא דכתיב (ויקרא כ"ב י"ג) ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל, כיון שנבעלה למי שזר אצלה מעיקרא פסולה לכהונה. אבל הכהנת מותרת לינשא [לפסולים] לחלל ולגר ולמשוחרר, כדאמר רב בפרק יש מותרות (יבמות פ"ד ב'), שלא הוזהרו כשירות לינשא לפסולים שנאמר בני אהרן ולא בנות אהרן, וד(ו)רש רבא בפרק עשרה יוחסין (קידושין ע"ג א') הגר מותר לישא ממזרת ומותר לישא כהנת (ע"פ רמב"ם שם). חלל שנשא כשירה זרעו ממנה חללין, כדאיתא פרק בתרא דקדושין (ע"ז א'), וכן בן בן בנו אפילו אחר אלף דור שבן החלל הזכר חלל הוא לעולם, ואם היתה בת אסורה לכהונה שהרי היא חללה, אבל ישראל שנשא חללה הולד כשר ואם היתה בת כשרה לכהונה (ע"פ הל' י"ד שם), וכן ישראל שנשא גרושה [וחלוצה] הבת כשירה לכהונה (בה"ג דף ס"ד ד'). וכן גר שנשא בת ישראל בתו כשרה לכהונה כרבי אליעזר בן יעקב בפרק קמא דבכורים (מ"ה) ובפרק בתרא דקידושין (ע"ז א') ואין הלכה כרבי יהודה שפוסל, מסקינן שם (ע"ח ב') גר שנשא גיורת בתו אסורה לכהן לכתחלה ואם נשאת כבר מותר לקיימה כרבי יוסי.
